שְׁאֵלָה:
מדוע לעיתים נדירות נכתבים תחנות כפולות עבור קונטרבס, בהשוואה למיתרים אחרים?
Michael Seifert
2020-07-07 03:48:47 UTC
view on stackexchange narkive permalink

ביצעתי כמה עבודות תעתיק תזמורות בזמני הפנוי, ואחד הדברים ששמתי לב אליהם הוא שאמנם תחנות כפולות שכיחות יחסית בחלקים של כינור, ויולה וצ'לו (יחד עם עצירות משולשות ומדי פעם משולשות ), הם נדירים בחלקי הקונטרבס. למעשה, אני לא חושב שראיתי אי פעם.

מדוע זה? האם יש משהו בנגינת הקונטרבס שמקשה עליו במיוחד? או שזה רק אחד מאותם דברים ש"פשוט לא נעשה "?

עובדה מהנה, יש מלחינים שכותבים יותר מעצירות כפולות לכינור
@marcellothearcane * [צורך לצטט] *
@Carl Ysaye Sonata מס '1, בר שני. ספרו את ערכי התווים, זהו אקורד של חמישה תווים (מגולגל).
תודה @marcellothearcane-- וואו :-) זה איזה סימון גרוע בצורה גרועה. https://www.youtube.com/watch?v=EJLpWCeywck אני מניח שאפרש את Beat Two כ- G&F ואז D & Ab, ביציאה ל- B-Natural (שלט מקרי שמציב נורא. אז אולי עצירה מרובעת כמו חסד- הערות המובילות להערה הסופית. מעניין ...
שתיים תשובות:
John Belzaguy
2020-07-07 07:56:47 UTC
view on stackexchange narkive permalink

ראשית ברצוני לציין כי כל המידע המסופק על ידי @ BenCrowell הוא על הכסף. אני רק רוצה להוסיף כמה נקודות מנקודת מבטו של בסיסט.

הבס אכן מעניק לעצמו כמה תחנות כפולות מוגבלות והטובות ביותר הן החמישיות. הם נותנים צליל חזק וגדול. הכלי מכוון ברביעיות ומכיוון שניתן להרכיב רק מיתרים סמוכים בו זמנית והתווים מרוחקים זה מזה התחנות הכפולות היחידות המעשיות למעט מיתרים פתוחים בבס הן מ- m3 ל- P5. הבעיה עם עצירות כפולות על הבס היא בעיקר שנופלות בתחום המעשי של הבס חודרות ל"מגבלת המרווחים הנמוכה ", שהיא מדריך בסיסי הקובע היכן מרווחים ספציפיים מתחילים להישמע בוציים או בלתי מובחנים. לפעמים משתמשים בדיוויסי אך בדרך כלל באוקטבות, חמישיות או בנגינת קווים עצמאיים.

וירטואוז בס יכול לנגן סוגים רבים של עצירות כפולות, בין אם באמצעות מיתרים פתוחים או במאגר העליון, אך בסביבה תזמורתית הכי טוב לתת לבאס "להחזיק את המבצר" ולהשאיר את ההרמוניה למיתרים העליונים, שהם הרבה יותר מיומנים בזה.

גוונים של 'אקורדים כוח' של הגיטריסטים!
עשיריות תמיד נשמעות טוב על הבס, אבל ארקו זה לא קל - מוטב טוב יותר על מיתרי E ו- D, או מחרוזות A ו- G.
@Tim על זקוף יש רק 2 דרכים להרכין עשירית, אם התו הנמוך הוא חוט פתוח או אם אתה שם את הקשת מתחת לחוטים כדי שתוכל להרכין את מיתרי E ו- G בו זמנית!
@Tim כן אתה צודק, הם נשמעים טוב קטועים כל עוד הם מכוונים. BTW אני תמיד משחק עשיריות על מיתרי E ו- G.
לא יודע למה אמרתי E / D, A / G - התכוונתי ל- E / G (או לפעמים B / D) - בדרך כלל אני מנגן בס בס 5 מיתרים).
@Tim בסדר, זה עובד!
@Tim מאוד. נגן בס יכול להוסיף כוח נוסף למשהו כמו הקנון של פאכלבל על ידי התחלה בתווים בודדים ואז הוספת חמישיות לקראת הסוף (או אפילו להוסיף לעצמם קו הרמוניה נמוך במיוחד, מכיוון שהם מנגנים בארקו).
Ben Crowell
2020-07-07 04:17:12 UTC
view on stackexchange narkive permalink

בכתיבה למיתרים, התחנות הכפולות שאתה רואה בדרך כלל הן שליש ושישית שנכתבו לסולו בכינור. בקונצ'רטו לכינור, למשל, זה נותן לסולן הזדמנות להשוויץ בצבע הרמוני ובצליל מהודר. על הכינור, מרווחים אלה נופלים בנוחות מתחת לאצבעות יד שמאל, ונגן מיומן יכול לנגן אותם בקלות בכוונון, ובוויברטו אם מתאים.

אם יש לך אקורד גדול עם הרבה הערות, בדרך כלל אין שום סיבה שקטע מחרוזות יפעיל הפסקות כפולות. הם יישמעו טוב יותר לנגן דיוויזי. המיתרים אמורים להיות החלק העיקרי, המקיים, את התזמורת שמנגנת כמעט תמיד. עצירות כפולות הן אפקט מיוחד, וזה לא אידיומטי שהמחרוזות מנגנות בהן הרבה זמן.

כמה מרווחים מביכים לשחק כפסיקים כפולים. חמישיות מביכות לנגן בכינור, ויולה וצ'לו, מכיוון ששתי האצבעות אינן יכולות להיות באותו מיקום, לכן עליכם להשתמש באצבע אחת על פני שני המיתרים. מסיבות דומות, רביעיות הן מביכות בקונטרבס.

בכתיבה סימפונית, סוג ברירת המחדל הסטנדרטי יהיה שהבאסים והצ'לו מכפילים זה את זה באוקטבה. אני לא חושב שקונטרבס יכול לנגן עצירה כפולה של אוקטבה, למעט אולי במיקומים הגבוהים הקיצוניים.

רוב קולות האקורד משתמשים ברווחים רחבים עבור התווים התחתונים. אז אם תסתכלו על האפשרויות, כנראה שההפסקה הכפולה הסבירה ביותר לתת נגן בס תהיה חמישית או שישית. אני לא נגן בס, אבל אני מאמין שבדרך כלל יהיה צורך לנגן את השישי במצב אגודל. אבל אין סיבה ברורה ושכיחה מדוע לא סתם תיתנו לצ'לו את התו העליון של מרווחים אלה.

(יחד עם עצירות מרובעות משולשות ומדי פעם)

נגני מיתרים מגלגלים את אלה ולא מנגנים את כל שלוש או ארבע התווים בו זמנית. זה יותר מסוג הדברים שאתה כותב לסולן, ובאסים לא מרבים לקבל סולו. אתה שומע עצירות משולשות ורבעות, למשל, בסוויטות הצ'לו של באך או בקונצ'רטים לוויולה של טלמן.

הייתי חושב על בס מיתרים, נגינה של רביעית הייתה קלה יחסית - יש מספיק מקום למקם שתי אצבעות.
הכול נכון; יש להוסיף כי עצירה כפולה לבאסים היא מביכה מבחינה אמנותית (אקורדים עמוקים מאוד כמעט חסרי ערך מבחינה מוזיקלית) וגם באופן מעשי (אין לך מושג כמה קשה יותר ללחוץ על מיתר בס בהשוואה למיתרים אחרים, שלא לדבר על שניים! ).
@Tim למעשה הרביעיות קלות למדי על הבס, אתה יכול לחשוף כמו בגיטרה או להשתמש בשתי אצבעות סמוכות. הם אכן נעשים בוציים מאוד ככל שאתה יורד.
אני יכול ** להבטיח לך כי מלחינים לא יעשו GAF כמה קשה לשים אצבע על עצירה כפולה או משולשת! BTW, יש הבדל קולי בין "divisi" לבין עצירות כפולות, בגלל הערבוב התהודי הפנימי בכל כלי.
חמישיות בכלל לא קשות בצ'לו, בדיוק בגלל שאתה יכול פשוט להשתמש בבר אצבע אחת. שישית היא גם קלה. זה שליש שקשה להסתדר.
באשר לעצירות משולשות ורבעות מגולגלות: אלה אינן נדירות כל כך בחלקי הטוטי הסימפוניים, במיוחד עבור משהו כמו אקורדים דקורים קצרים בסוף תנועה ראשונה או אחרונה.
במקרה של באך וטלמן, לכינורות / ויולות / צ'לו של הבארוק יש פחות גשרים מעוקלים (ולוחות האצבעות) ופחות מתח מיתרים מאלה המודרניים, כך שניתן לנגן עצירות משולשות וארבע פעמים קרוב יותר בו זמנית על כלי הבארוק.


ⓘ
שאלה ותשובה זו תורגמה אוטומטית מהשפה האנגלית.התוכן המקורי זמין ב- stackexchange, ואנו מודים לו על רישיון cc by-sa 4.0 עליו הוא מופץ.
Loading...