שאלה נהדרת! פשוט יש לי כרגע את הפרלוד על שולחני - יש לך פרויקט ממש מעניין בידיים שלך שם, אבל די הרבה עבודה - בהצלחה!

אני מקווה שאוכל להוסיף ל- jjmusicnotes עצה שימושית באמת עם כמה רעיונות שיהפכו את זה לפרויקט פשוט בהרבה עבורך.

ראשית, מהשאלה שלך נראה שאתה "חצי דרך" להבין את הגישה הבסיסית שיזדקק לפרויקט שלך. אתה מודה, למשל, ש"קורנטות צריכות לייצג את רוב הקטעים הגבוהים ... "כן, זה כנראה התפקיד שלוקחים הקורנטות בסידור שלך וזו גישה טובה. אבל, אתה אומר גם, "חלקים זהים, וחלקם תואמים חלקים מובנים מאליהם." זו אינה גישה מועילה; לא היית מעתיק סתם מוסיקת טרומבון מהאגנר לחלקי הטרומבון של העיבוד שלך. כמו כן, השאלה עצמה שואלת כיצד "לערוך כלי קירוב" בעת העיבוד. זו, שוב, לא תמיד גישה מועילה; אף על פי שללהקת נשיפה היא אנסמבל יפהפה, המסוגל למגוון רחב של פסגות וטכניקות מעניינות, הוא לעולם לא יתאים למגוון של תזמורת מלאה של נשיפה, כלי מיתר, נשיפה וכלי הקשה. לכן, אתה לא צריך פשוט לחשוב על מה שנשמע הכי הרבה כמו קור אנגלה, למשל. במקום לנסות לגרום לגירסת הלהקה שלך להישמע דומה ככל האפשר לגרסת התזמורת (שתהיה קשה מאוד), עליך לשאוף להשתמש במגוון צבעים אינסטרומנטליים מנוגדים הקיימים במכשור הלהקה, כשם שגנר משתמש בטווח בצבעים אינסטרומנטליים בתזמורת.

אז מהי הגישה הנכונה?

ובכן, כדי להבין כיצד ניתן לנהל את הפרויקט שלך, תן לי לתת לך דוגמה לשיטת סידור הרבה יותר פשוטה; זה ייתן לך תובנה לגבי השיטה השונה שפרויקט שלך דורש.

אם רצית לארגן קטע מקהלה של SATB לרביעיית מיתרים, יש לך פרויקט פשוט מאוד. אתה יכול פשוט לתת את קו הסופרן לכינור I, קו אלטו לכינור השני, קו טנור לקו ויולה ובס ל'צ'לו '. אוקיי, עליכם להסיר את המילים, לבדוק שהטווחים עובדים בסדר ואולי לשנות ניסוח, אך למעשה מדובר ב מיפוי חלקים אחד לאחד. זה כמו לתרגם מילה אחת משפה לשפה אחרת.

אינך יכול לנקוט בגישה זו של מיפוי אחד-לאחד כשאתה מסדר את גרסת הלהקה שלך לוואגנר. זה יותר כמו לנסות לתרגם ספר שלם; עליכם להבין את המשמעות הבסיסית של הטקסט (או המוסיקה במקרה שלכם!) לפני יצירת הגרסה החדשה. במקום פשוט לתת מוסיקה מכלי אחד של המוסיקה התזמורתית לכלי אחד של להקת הנשיפה, עליך להעריך: איזה תפקיד מכשיר זה ממלא במקור, איזה תפקיד ממלאות קבוצות כלים במקור ו מכריע איזה תפקיד יש לחומר מוסיקלי שונה במקור (למשל, האם הוא מלודי, הרמוני, חלק מקו הבס, חלק ממנגינת נגד וכו ') ואז מקצים את המוסיקה הזו מהמקור למכשירים שמתאימים לתפקיד כזה בלהקת הנשיפה.

כדי להשלים את הפרויקט הזה בהצלחה, אתה לא באמת מארגן, אתה מתזמר מחדש .

וכן, זו די הרבה עבודה. אך ישנן שתי דרכים בהן תוכלו לעשות זאת; האחד קל הרבה יותר מהשני.

תזמור מחדש בדרך הקשה.

העריך את התפקיד של כל החומר המוסיקלי בציון המקורי. הערך אילו כלי נגינה (או קבוצות כלים) יוכלו לבצע בכל קטע חומר מוזיקלי בגרסת הלהקה שלך. זה עשוי להשתנות באמצעות הסדר שלך; ייתכן שחומר מוסיקלי המשויך לכלי נגינה מסוים במקור לא תמיד משויך לכלי אחד או לקבוצת כלים בגרסתך. במקום זאת, בכל עת, עליך לחשוב איזה כלי או קבוצת כלים מסוגלים לנגן חומר מוזיקלי בתוך המרקם המוסיקלי הכללי.

A גישה מעט פשוטה יותר.

השתמש בהפחתה בפסנתר של הניקוד התזמורתי המקורי (או בפסנתר עם ארבע ידיים, או בפסנתר ובקול וכו ') ובכן, זוהי בעצם אותה גישה כמו לעיל, אך עכשיו התהליך הראשוני של עיבוי החומר המוזיקלי של ניקוד התזמורת כבר נעשה בשבילך, כלומר אתה יכול להמשיך בתהליך התזמור מיד.

במציאות תצטרך לנקוט בגישה איפשהו בין השניים. הייתי עובד מתוך צמצום בפסנתר, אבל כל הזמן מתייחס לניקוד התזמורתי, כדי לבדוק שאני משקף שינויים בגוון ובטכניקות בגרסת התזמורת המקורית בגרסה החדשה. אך שוב, יש להתייחס לכך בשכל הישר; אתה מנסה לשמור על שינויים מעניינים של גוון, מרקם, טכניקה, טון וטסיטורה במקור בעת כתיבת גרסת הלהקה שלך. אבל אתה לא פשוט מחקה או מעתיק את המקור. אתה לא יכול לתת הוראות פיציקטו לנגני הפליז שלך, אבל איך היית יוצר ניגוד דומה של הטון באנסמבל שלך? ייתכן שאף כלי בהרכב שלך לא יוכל לנגן את חלק החליל באותו המגרש, חשוב יותר שקטעים שונים של חומר מוסיקלי יופיעו במרשם הנכון יחסית למוזיקה אחרת בעיבוד שלך.

יכולתי להמשיך, אבל כפי שציינו הערות מוסיקליות, תזמור ועיבוד הם אמנות; יש הרבה כללים וגישות שימושיות שניתן ללמוד, אך תזמור יעיל דורש לימוד, מחשבה ותרגול.

למרבה הצער, התשובה לשאלתך היא תשובה שתוכל לספק רק בסופו של דבר. תזמורת היא צורה אמנותית בפני עצמה, והבחירות שלך הן אישיות וייחודיות לתחושת הניואנסים והידע שלך על המוסיקה. לפליגלורן במקום; אם כי אותו קו עובד על שני הכלים. זה תלוי בהקשר במוזיקה - מה שאתה מרגיש חשוב להדגיש או להשאיר בחוץ.

תזמור הוא הרבה מעבר לניסיון לחקות כלים או אפקטים אחרים. המטרה הכללית שלך היא לשמר את שלמותה ואופייה של המוזיקה, למרות שהיא נקלעה להרכב אחר.

יש עשרות דרכים ללכוד את כל אחד מהכלים שרשמת, אך לא כולם מתאימים למוזיקה. לפעמים קל יותר לגלות מה אתה לא רוצה.

למרות שכמעט כל נגן פליז שחי שונא אילמים (כולל אני), השתמש בהם בהרחבה. הם חשובים לאין ערוך לניהול שינויי גוון. רק תזכור שלוקח כמה פעימות כדי להכניס את ההשתקה ולהסיר אותה. אם אתה רוצה צליל אבוב, קורנט בהרמוני (גזע-אין) או ישר מתכת נותן תחליף סביר. (הולסט השתמש בטריק הזה עם סטרייט באחת מהסוויטות ללהקה הצבאית.) עבור בסון, טרומבון טנור במתכת ישר הופך לאף. עבור קרן אנגלית, חשוב על אילם כוס. הזמן. לעמוד בפיתוי. ללהקת נופש אין את מגוון המגרשים הזמינים שיש לתזמורת מלאה. זו מגבלה שקיבלת כשהחלטת לתמלל ללהקת נשיפה. השמעת אקורדים יכולה לעזור, ואם אתה יכול לסמוך על אנסמבל עם אינטונציה ללא דופי, צלילי סכום והפרש בדינמיקה רכה יכולים ליצור גובה צלילים שלא תוכל לבקש בצורה סבירה. ולהסתדר היטב - התהלוכה של אלזה לקתדרלה עובדת כלהקת נשיפה או קטע מקהלת. אבל זה דורש התייחסות מדוקדקת של הניקוד והכוחות הזמינים.

שקול לספק חלקים בריטוניים, אופוניום, טנור טרומבונה וטובה חלופיים במפתח בס. צפון אמריקאים יעריכו את השיקול.

בהצלחה!

נעים לשמוע על מישהו שמארגן להקת נשיפה. כנער צעיר (לפני 50 שנה), להקות נשיפה הכירו לי מוסיקה קלאסית. בימינו אני מנגן מקליט במוסיקה מוקדמת, אבל זה סיפור אחר.

המחשבות שלי הן:

• כינור 1, 2 ויולה ממפות בערך לסולו, & השני קורנט 3 (ואולי קרן טנור). זה הכרחי מכיוון שהם מהווים את עיקר צלילי הטרבל בלהקת הנשיפה.
• קורט סופרן ופוגל הם כלי "צבע" מעולה שיש להשתמש בהם במשורה. לעתים קרובות פלוגל יאסוף סולו של אבוב, והסופרן טוב לחלקי הפיקולו, החלילית והקלרינט. שימוש בשיקול דעת אלה יספק הרבה מהצבע שחסר אחרת באנסמבל פליז.
• אל תשכח את האופוניום - הוא כלי נהדר עם צליל דאיה שיכול בהחלט לקבל חלקים סולו של צ'לו. בנוסף, הוא זריז להפליא - נסה לחפש בגוגל שעון סבים ב- YouTube, והאזין לוריאציה האחרונה במיוחד.

אני ממליץ להאזין לכל דבר מאת אריק בול כדי להתחיל להעריך את צליל מפואר באמת שניתן לשדל מלהקת נשיפה. מסע לחופש הוא ללא ספק העבודה הטובה ביותר שלו.

מזל טוב - זה פרויקט שווה באמת.