שְׁאֵלָה:
מהם היתרונות של WAV לעומת MP3?
manejar
2014-10-14 06:29:40 UTC
view on stackexchange narkive permalink

בהיותי מפיק מוסיקה אלקטרונית, פורמט הקובץ הוא משהו שעלי לשקול בשלב מסוים. בדרך כלל אני מייצא את השירים שלי כ- .wavs ואז ממיר אותם ל- MP3. מאוחר יותר (מכיוון שהם קטנים יותר מ- .wavs). אבל האם מישהו יכול לומר לי מה עדיף לגבי איכות הצליל או גורמים אחרים?

ראה גם: http://sound.stackexchange.com/a/30401/7209 http://sound.stackexchange.com/a/25946/7209
וגם http://sound.stackexchange.com/questions/27317/is-there-a-losslessly-compressed-audio-file/27318#27318
שתיים תשובות:
Charles
2014-10-14 07:11:39 UTC
view on stackexchange narkive permalink

Wave הוא פורמט לא דחוס או ללא אובדן, ואילו MP3 הוא דחוס או אובדן. מבחינה טכנית .wav הוא רק פורמט מיכל ויכול להכיל סוגים שונים של אודיו דחוס או לא דחוס, אך בדרך כלל תראה שהוא מכיל LPCM אודיו לא דחוס (זהה לאודיו) תקליטורים). עם קבצי .wav אתה בעצם מקבל ייצוג זרם סיביות גולמי של אות השמע בצורה דיגיטלית. צליל אנלוגי המופק בעולם האמיתי מכיל בעצם כמות אינסופית של מידע מכיוון שמדובר בגל המשתנה כל הזמן (ראה להלן). על מנת להביא צלילים אלה לתחום הדיגיטלי עליכם לדגום את האות במרווחים שונים בכדי לבצע קירוב של הצליל. עבור .wav מדגימים את אות השמע בדרך כלל ב 44,100 פעמים בשנייה ומעלה, וכל ערך שנדגם מוקלט כך שניתן לשחזר את גל הקול:

samples

גל הקול האנלוגי נדגם בכל מרווח T כדי לבצע קירוב דיגיטלי לאות המקורי. (עבור שמע דיגיטלי T הוא בדרך כלל 1/44,100 שנייה ומטה)

קבצי MP3 דחוסים על מנת לסחוט את אותו מידע שמע לגודל קובץ קטן יותר. פורמט ה .wav מעולה לייצוגים נאמנים מאוד של האות האנלוגי, אך כפי שאתה בוודאי יודע זה בדרך כלל במחיר של גדלי קבצים גדולים יותר. שמע דחוס (ווידאו בצורה דומה) נועד להקטין את גודל הקובץ תוך שמירה על רמת נאמנות מכובדת. במונחים של הדיוט, דחיסה מנסה להסיר את הנתונים המיותרים מהזרם ולהפחית את האות למרכיביו הנחוצים ביותר. עם MP3, אלגוריתמי הדחיסה והקידוד משתמשים במודל של האופן בו אנו שומעים לנתח את האודיו בתחום התדרים ולהסיר כל מידע מיותר. למשל, עקב מיסוך שמיעה אם ישנם שני צלילים בתדרים קרובים, לעתים קרובות אנו נשמע רק את הקול הגבוה יותר אם ההבדל בנפח בין השניים הוא משמעותי. אז עבור MP3, הצליל הנמוך יותר יכול להיות מושלך והשמע נשמע למעשה זהה לאוזנינו. מידע נוסף על הצד הטכני של קידוד MP3 כאן.

בפועל, השימוש ב- .wav וגם ב- MP3 משמש. לייצור, ה .wav הוא הסטנדרט מכיוון שזה כמעט תמיד יהיה רפרודוקציה מדויקת של 100%, קצת-bit-bit, של חומר המקור. MP3 יכול להוות אלטרנטיבה הגונה בקצב סיביות גבוה מספיק. ה סיביות הוא המדד של כמה סיביות בשנייה בהן קידוד MP3 ישתמש, כלומר ככל שקצב הסיביות גבוה יותר, כך ה- MP3 יהיה קרוב יותר לזרם המקורי והלא דחוס. קצב הסיביות נמדד בדרך כלל בקילוביטים לשנייה (kbps). אני אוהב איכות שמע גבוהה עבור אוסף המוסיקה הדיגיטלית שלי, ולכן כשיש לי אפשרות בדרך כלל אני מקודד MP3 בקצב קבוע של 256 או 320kbps. זה הקצה הגבוה יותר של מה שמסמכים MP3, ולמרבה הצער הרבה מוזיקה דיגיטלית שם לא מקודדת כל כך גבוהה. כאשר קצב הסיביות יורד, בדרך כלל תוכלו לשמוע אותו תחילה בתדרים הגבוהים, למשל המצילים מערכת תופים יישמעו כבויה. 160kbps נסבל, אבל כל דבר נמוך מזה ואתה באמת תתחיל לשים לב. אבל שוב, עם קצב סיביות מספיק גבוה ההבדלים בין MP3 ו- .wav אינם ניתנים להבחנה, במיוחד למאזין לא מאומן (רוב המאזינים).

עבור קבצי .wav אנו מסתכלים בעיקר על עומק סיביות ו קצב דגימה או תדירות. עומק סיביות הוא מספר הסיביות המשמשות לקידוד כל ערך שנדגם. קצב הדגימה מספר כמה פעמים בשנייה אודיו שנדגמו. CD (.wav) ו- MP3 מקודדים בקצב דגימה של 44,100 הרץ (הרץ פירושו "מחזורים לשנייה"). מחשבים חדשים יותר וחומרת שמע / תוכנה מתאימים כעת לקצב דגימה גבוה יותר, כולל 48kHz או 96kHz. עבור .wav עומק הסיביות הוא בדרך כלל 16 סיביות או 24 סיביות במערכות החדשות יותר. לרוב המטרות, כאשר משתמשים ב- .wav, 16-bit ו- 44.1kHz מספיקים, אך אם יש לכם את היכולות, בדרך כלל כדאי לשדרג ל- 24-bit, 48kHz.

כמה גדלי קבצים לדוגמא להקלטה סטריאו של חמש דקות:

  • .wav, 16 סיביות, 44.1 קילו-הרץ: 50 מגה-בייט
  • .wav, 24 סיביות, 48 קילו-הרץ: 82 מגה-בייט
  • .wav, 24-סיביות, 96 קילו-הרץ: 164 מגה-בייט
  • MP3, 128 קילו-ביט לשנייה, 44.1 קילו-הרץ: 4.5 מגה-בייט לי>
  • MP3, 192 kbps, 44.1 kHz: 7 MB
  • MP3, 320 kbps, 44.1kHz: 11 MB
  • FLAC, 24 סיביות, 44.1 kHz: 28 MB
  • FLAC, 24-bit, 48kHz: 31 MB
  • FLAC, 24-bit, 96kHz: 61 MB

יש גם קצב סיביות משתנה אפשרות לקידוד MP3, שאמור להציע גדלים קטנים יותר של קבצים באותה איכות. היא משתמשת בתכנית קידוד שמשנה (משתנה) את קצב הסיביות עבור חלקים שונים של השיר בהתאם למורכבות וכמה דוגמאות יהיה צורך לשחזר קטע נתון בנאמנות.

[עריכה: FLAC] ישנה קטגוריה שלישית גם כן: דחיסה ללא הפסד . FLAC הוא דוגמה טובה לכך ויש לו את האיכות והנאמנות של קובץ .wav אך עם גודל קבצים קטן יותר (עדיין גדול במידה ניכרת מ- MP3). חסרון אחד של FLAC, במיוחד בסביבת ייצור, הוא שלא כל התוכנות יכולות להפעיל אותה. אני משתמש בו לאלבומים מסוימים באוסף המוסיקה הדיגיטלית האישית שלי, שם אני רוצה רפרודוקציה נאמנה יותר מ- MP3. אבל להפקה אני בדרך כלל מקפידה על .wav ו- MP3.

[TL; DR] אני שומר את הדוגמאות והלולאות שלי כ- wav אם אני יכול לעזור לזה, ובדרך כלל מקודד רצועות מוגמרות ל- MP3 להפצה. אם יש לך אפשרות, עבור עם .wav. אבל אם יש מגבלות מקום או שיש לך רק גרסת MP3 של משהו, כל עוד מדובר בקצב סיביות גבוה מספיק (לפחות 256 קילו-סיביות זה אידיאלי), רוב האנשים לא יכולים להבדיל.

רק כדי לנקוט: WAV הוא פורמט מיכל. משתמשים בו בעיקר עם LPCM ללא הפסד, אך לפעמים משתמשים בו עם רכיבי codec אובדניים - ADPCM, codec דיבור, לפעמים אפילו MP3!
אולי כדאי לציין שקיימים גם רכיבי codec ללא אובדן שיכולים לחסוך מקום בדיסק כלשהו מבלי לאבד שום דבר באיכותם (FLAC עולה בראש - בדרך כלל זה מקטין את גודל הקובץ של ~ 50%).
מעניין לציין כי תדירות המדגם 44100 היא תוצאה של http://en.wikipedia.org/wiki/Nyquist%E2%80%93Shannon_sampling_theorem
שים לב ש (un) דחיסה ואובדן (y / פחות) אינם קשורים זה לזה. לפורמט לא דחוס עשויה להיות איכות אובדת מכיוון שהפחתת האיכות מופיעה לפני הדחיסה. לעומת זאת, פורמטים דחוסים כמו FLAC שומרים על האיכות המקורית, כך שהם חסרי אבדן
"עבור .w אות האודיו נדגם ב 44,100 פעמים בשנייה ומעלה" אין מגבלה כזו על פורמט ה- wav, 44100 הרץ הוא קצב דגימה נפוץ, אך אתה יכול לבחור כל קצב דגימה שלם שאתה אוהב, גבוה יותר ונמוך יותר . הדבר נכון גם לגבי FLAC. לעומת זאת, MP3 מוגבל באופן שרירותי לכמה שיעורי דגימה מוגדרים מראש.
ההערה שלך לגבי השלכת מדגם 6T תהיה מדויקת אם היית מדבר על PCM דיפרנציאלי. MP3 בכלל לא עובד ככה. ההבדל המהותי הוא ש- MP3 עובד בתחום ** תדרים ** ולא בתחום ** זמן **. למעשה אנו קולטים צליל בתחום התדרים, ולכן על ידי המרת הצליל שנדגם לשם, האלגוריתמים להסרת מידע קול שאנו פחות תופסים יכולים לעשות את עבודתם.
paul
2014-10-14 17:42:21 UTC
view on stackexchange narkive permalink

סיכום ההנהלה של תשובתו המפורטת ביותר של צ'רלס הוא:

  • השתמש ב- WAV להקלטה ועריכה.
  • השתמש בתבנית הקובץ המקורית של עורך האודיו שלך עם הפניות ל- WAV. קבצים כדי לשמור על שטח הדיסק תחת שליטה
  • השתמש ב- MP3 להפצה. 44.1 ו -160 קילו-לשניות זה המון, אלא אם כן לקהל שלכם יש סטריאו ביתי ששווה יותר מהרכב והאוזניים שלו.
320kbps הוא טוב יותר לשמע מאשר 160kbps. אם אשלם כסף עבור 160 קילו-לשניות, הייתי פחות מרוצה.
.. ו 256 היא פשרה טובה כאשר שטח הוא גורם.
חשוב ש- mp3 יתאים להפצה פרטית רק כפורמט יעד (מחוץ לאתר אישי למשל). ** אל תשלח mp3 לשירותי הפצה או סטרימינג ** כגון iTunes, Bandcamp, YouTube ו- SoundCloud. שירותים אלה מבצעים המרות משלהם ולא אמורים להיות להם קבצים דחוסים כמקור.
אני מופתע שאף אחד עדיין לא הצביע על כך, אבל mp3 מלא בתמלוגים שאולי תצטרך לשלם כשאתה מפיץ אותם מסחרית. היזהר -> http://mp3licensing.com/help/developers.html#58
אפילו במערכות סטריאו בעלות תקציב נמוך למדי (או ברמקולים ממוחשבים) אני יכול לשמוע הבדל גדול בין 160kbps ל- 192kbps. לצורך הפקה או הפצה לא הייתי מציע להשתמש במשהו פחות מ- ** 192 קצב לשנייה ** MP3.
AilikyxxfuCMT According to the wikipedia page, Technicolor is claiming patents outside of the U.S. Regardless of their official legal status, why even bother when a superior format that outright claims that it does not charge for distribution exists (H.264, Vorbis, etc)
אני יכול לשמוע את ההבדל בין 256 kbps ל 320 kbps. הייתי משתמש בקצב הסיביות הגבוה ביותר שאתה יכול שעדיין ייצור גודל קובץ שנראה סביר ו / או מתאים לצרכים שלך. בעיניי 160 kbps נשמע ממש רע.


שאלה ותשובה זו תורגמה אוטומטית מהשפה האנגלית.התוכן המקורי זמין ב- stackexchange, ואנו מודים לו על רישיון cc by-sa 3.0 עליו הוא מופץ.
Loading...